החלטה בתיק תא"ק 47554-10-10

1.     זוהי תביעה בסדר דין מקוצר שהגישה המשיבה (להלן: "הקונה") כנגד המבקש (להלן: "המוכר"), הנושא דרכון איטלקי לתשלום סכום של 526,350 ש"ח כפיצוי מוסכם, בעקבות הסכם מכר שנחתם בין הקונה לבין המוכר לעניין בית צמוד קרקע בהרצליה. הסכם המכר נערך ביום 8.8.2007 (להלן: "ההסכם"). לטענת הקונה בכתב התביעה, לאחר חתימת ההסכם התברר לה כי קיים סכסוך בנוגע לזכויות קנייניות בנכס הנמכר בין המוכר ובין אחיו המתברר בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. לטענת הקונה הסכם המכר לא קוים ולא הושלם ולכן לשם אכיפתו היא הגישה תובענה על דרך המרצת פתיחה בתיק ה.פ 838/08 בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בבית המשפט המחוזי ביום 24.3.10 נקבע הסדר בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק דין ולפיו הקונה תפקיד בידי נאמן שיק בנקאי ע"ס 1,030,000 דולר בשקלים וזאת עד ליום 30.6.2010 וכנגד מסירת השיק ימסרו לקונה שטרי מכר חתומים על ידי המוכר, ואישורים לטאבו. עוד נקבעו הנחיות לגבי מיסים ושכר טרחה וכן לגבי רישום משכנתא על הנכס (להלן: " פסק הדין").

2.     לטענת הקונה על הנכס רבצו צווי עיקול לשם הבטחת חוב של המוכר לעו"ד קורץ. אולם צווי העיקול לא בוטלו ולכן לא יכלה הקונה לרשום משכנתא על הנכס בטאבו. לאחר שהצליחה  לבטל את העיקולים (על חשבונה) נפגשו ביום 27.6.2010 נציגי הצדדים בטאבו לצורך ביצוע הרישום. למרבה הצער התברר כי קיימת אי התאמה בין מספרי הזיהוי של המוכר באופן בו מספר הדרכון העדכני אותו הוא נושא אינו תואם את מספר תעודת הזהות האיטלקית שלו כפי שמופיעה בנסח הטאבו. האפשרות היחידה להתגבר על המכשול הזה הייתה הגשת תצהירי זיהוי מטעם המוכר במסגרתם יצהיר כי שני המספרים המופיעים הם שלו עצמו. לטענת הקונה טרם הוצגו תצהירי הזיהוי עד למועד הגשת תביעה זו, 25.10.2010.

3.     הואיל וכך, הוגשה התביעה נדונה ונטען כי המוכר אינו מבצע פעולה שהיה עליו לבצע על פי ההסכם ובכך הוא מפר הפרה יסודית את ההסכם והדבר מזכה את הקונה בפיצוי מוסכם בסך של 145,000 דולר שהם 526,350 ש"ח נכון ליום הגשת התובענה.

4.     המוכר הגיש בקשה לסילוק התובענה על הסף. הבקשה נדחתה ואף בקשת רשות ערעור שהוגשה על ההחלטה נדחתה.

5.     לאחר מכן הגיש המוכר בקשת רשות להתגונן ובה טען כי התביעה טורדנית וקנטרנית משום שהבעלות בבית עברה על שם הקונה. לטענתו בעת העברת הבעלות בבית לא נדרשו כלל הצדדים לתצהיר הזיהוי שעליו חתם המוכר. בסיכומיו טען שוב כי יש לדחות את התביעה על הסף משום שעם מתן פסק הדין ולאחר שהושגה הסכמה חדשה, היא החליפה את הוראותיו של ההסכם ולכן לא ניתן עוד לתבוע סעדים בגין הפרת הסכם המכר. כמו כן לטענתו הקונה היא שהפרה את הסכם המכר, המוכר מילא את חלקו בהסכם, ותניית הפיצוי היא גורפת.

דיון והכרעה

6.     לאחר שבחנתי את טענות המבקש ולאחר ששמעתי את חקירתו אני מוצאת כי יש לדחות את טענתו כי יש לדחות את התביעה על הסף. אני מקבלת את עמדת הקונה כי פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה הוא הסכם ביצוע של הסכם המכר המקורי וככזה אין הוא מהווה מעשה בית דין וניתן לתבוע על פי ההסכם המקורי.

7.     אשר לטענת המבקש כי הוא מילא את חלקו בהסכם איני מאפשרת לו לטעון טענה זו, משום שהוא הודה, ולא יכולה להיות מחלוקת, כי לא מסר את תצהירי הזיהוי כנדרש וזאת בניגוד לסעיף 6(א) להסכם. העובדה שמסר את תצהירי הזיהוי במעמד בית המשפט המחוזי בבקשה לביזיון ביום 22.11.10 היא  הנותנת שעד לאותו מועד ומיולי 2010 היה המוכר בהפרה של ההסכם.

8.     אשר לטענה כי העיקול הזמני מהווה הפרה של ההסכם- הרי שטענה זו אין מקום לתת בגינה רשות להגן, משום שהעיקול נעשה במסגרת תביעה זו, שהוגשה 3 חודשים לאחר שהתברר כי הקונה אינו חותם על תצהירי הזיהוי והפר בכך את ההסכם.

9.     אשר לטענה כי תניית הפיצוי היא גורפת, הרי שבנושא זה מן הראוי לאפשר רשות להתגונן לנוכח הוראות סיפאת סעיף 15לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970.

10.אשר לטענה כי הקונה היא שהפרה את ההסכם בכך שהיא או מי מטעמה חיבלו בנכס לאחר מועד מתן פסק הדין הרי שגם בנושא זה יש מקום למתן רשות להגן.

סוף דבר

11.ניתנת רשות להגן בשתי טענות כאמור בסעיפים 9 ו- 10 להחלטה.

12.התצהיר ישמש כתב הגנה.

13.הצדדים יקיימו הליך גילוי מסמכים ושאלונים. ב"כ הצדדים יגישו הדדית בקשה לגילוי מסמכים ושאלונים עד ליום 5.3.12. הצדדים ישיבו הדדית לגילוי המסכים והשאלונים עד ליום 16.4.12.

14.ב"כ התובעת יגיש ראיות עד ליום 16.5.12.

15.ב"כ הנתבע יגיש ראיות עד ליום 16.6.12.

16.קדם משפט ליום 3.7.12 בשעה 10:00.

17. המזכירות תפנה התיק לגישור במהו"ת, שכן מעיון בתיק עולה כי הצדדים לא הופנו לפגישת מהו"ת .